לא קרה לי שמישהו אכל את הסלט את הזה ולא ביקש מתכון.
אנשים משתגעים עליו,
וגם אני השתגעתי עליו כשטעמתי אותו בפעם הראשונה,
כי יש בו שילוב של כל מה שטעים וטוב.

דמיינו את הסלט הזה בפיתה טריה עם כפיתות חמות
ואפשר לומר שעשינו את שלנו בעולם הזה.

למרות שאני תוניסאית מושבעת,
הפעם הראשונה שפגשתי את הסלט הזה
היתה בהכנות לסדנא תוניסאית של רפרם חדד.
הסדנא היתה אצלי בבית
וכל הבוקר טיגנתי חצילים וקישואים
על כל חציל אחד שטיגנתי זללתי שניים
ואז כשרפרם תיבל בהאריסה ושום את המעט החצילים שנותרו
כל מי שהיה בסביבה היה חייב לטעום
ואז גם בפיתה עם כפיתה
וקרה איכשהו שכשהתחילה הסדנא לא היה עוד סלט חצילים להוציא.

אז שתדעו,
שאם אתם רוצים שיישאר לכם לשבת
כדאי שתכפילו כמויות בחמש שש.

רק דבר אחד קטן וחשוב-
הטעם של הסלט ייקבע לפי טיב ההאריסה. ממש חשוב להשתמש בהאריסה טובה.
ברור שעדיף בייצור ביתי, אבל אני לא אשלח אתכם עכשיו לייבש פלפלים.
אז כשאתם קונים, תסתכלו ברכיבים ותוודאו שאין שם יותר מפלפלים ותבלינים.
(אני אגב משתמש בהאריסה שאבא של חברה שלי מכין. הוא מוכר בעיקר בנתיבות. אם תרצו, ירושלמים והסביבה אעשה הזמנה גדולה ותוכלו לבוא לרכוש אצלי. זו אותה האריסה שהיתה בערב בריק והיא טובה ממש.)

מצרכים:
3 חצילים נאים
3 שיני שום
כף האריסה
3 כפות מיץ לימון טרי
מלח
(רפרם מוסיף גם מעט קימל, אני פחות אוהבת)
שמן לטיגון עמוק

אופן ההכנה:
קולפים את החצילים כמו זברה: חלק כן חלק לא.
חותכים אותם למקלות שמנמנים כמו בתמונה:

(חשוב לשים לב שהם לא דקים מדי כי הם מאבדים המון נפח בתהליך היבוש והטיגון וזה כיף שיש להם "בשר")
מניחים במסננת ומפזרים 2 כפות של מלח גס תוך ערבוב קל.
נותנים לחצילים מנוחה של כשעה, להגיר את הנוזלים שלהם.
שוטפים את החצילים במים ומניחים על מגבת נקייה.
סוגרים עליהם במגבת נוספת ומייבשים אותם בתנועות של סַפָּר שמייבש לכם את השיער עם מגבת.
(תהליך הייבוש חשוב כי כך החצילים יספגו פחות שמן)
לאחר שייבשתם טוב טוב מחממים שמן לטיגון עמוק על אש גבוהה וכשהשמן חם מספיק מטגנים את החצלים עד להשחמה.
מעבירים למסננת ולא לנייר סופג (למה? כי הנייר הסופג גורם לחצילים לאבד את הפריכות של הטיגון)
מצננים מעט את החצילים ומעבירים לקערה.
מוסיפים לקערה את ההאריסה, הלימון, המלח ושום כתוש.
מערבבים בעדינות בלי לפצוע את החצילים ומביאים פיתה.