אפשר לומר עלי שלא נשאתי עיני ללונדון מעולם.
דמיינתי אותה אפורה ומשעממת, קרה ולא מסבירת פנים.

אני לא יודעת מה בדיוק קרה שבעקבותיו החלטנו לקנות כרטיסים לכולנו.
אולי התבגרתי בבת אחת, אולי זה בכלל אלון שכניס את לונדון לרשימת היעדים הבאים.

כך או כך התבדיתי: לונדון היא עיר מדהימה.
כל כך ידידותית וכל כך מאירה.
נכון, היא גשומה רוב הזמן, ואין שמש.
אבל זה גשם כזה מטפטף, מלטף, כמעט לא מורגש על העורף, ועד שהטיפות הבאות כבר נוגעות בי, הקודמות מספיקות להתייבש.

אני לא יכולה לספר לכם יותר מדי-
הייתי בה רק פעם אחת, ואני עוד לא יודעת את כל הסודות,
אבל יש קצת טיפים ורשימה יפה בהחלט של של כל המקומות שגרמו לי להתאהב בעיר הזאת עד הפעם הבאה.

כמו בכל הטיולים המשפחתיים שלנו אנחנו מעדיפים לגור בדירת AIR BNB ולא במלון.
לא משנה איפה אנחנו בעולם אנחנו אוהבים להרגיש בבית- לחזור עם שקיות עמוסות קניות ושאריות של אוכל רחוב, לחלוץ נעליים ולהזרק על הספה.
אנחנו מגיעים לעיר בעולם, דבר ראשון הולכים לסופר השכונתי ועושים קניות.
פירות, ירקות, חלב, כל מיני סוגים של קורנפלקסים ועוד הפתעות מקומיות.
בית, ספה, מטבח- חובה בכל טיול שלנו.
אנחנו אוהבים שאפשר להכין קפה בכל זמן או לחתוך סלט.

הדירה ששכרנו היתה בסוהו.
דירה קטנה וחמודה ברחוב קטן וחמוד.
בסך  הכל חדר שינה אחד וסלון (אלון והילדים ישנו בחדר השינה ואני וליצור ישנו בסלון) ומטבח קטן, אבל לא היינו צריכים יותר מזה, מילא את רוב היום בילינו בחוץ.
והנה לינק לדירה.

אחרי שהתמקמנו והתחלנו להרגיש בבית, התלבשנו היטב וירדנו לסיבוב רגלי בסביבה הקרובה.
הנה כמה הפתעות שמצאנו:

1. CAKES AND BUBBLES–
בית קפה מדהים שנכנסנו אליו פשוט כי התחיל לרדת גשם ועוד לא היינו מורגלים בגשם של לונדון.
מסתבר שהיה לנו יותר מזל משכל כי הגענו בדיוק לשעת התה ומדובר במקום מדהים.
הקטע שלהם זה עוגות גבינה אישיות שנראות כמו חריץ גבינה עגול ומושלם והן מגיעות ברמות קושי שונות.
אכן, העוגה שאנחנו לקחנו היתה קצת רכה ומוגזמת בטעמים החזקים של העיזים אבל הקטע שלה לגמרי פסיכי ומגניב.
אחרי שטעמנו את המנה שהיא החתימה של המקום הזה יכולנו גם להתפנות לדברים אחרים בתפריט (ומזל כי בפעם הבאה שאחזור לשם זה יקרה בגלל המנות הבאות):
עוגת גזר מטורפת– סוג של עוגת ספוג גזר בצורת משולש, ובתוכה משולש מושלם של גלידה וניל, ואת כל זה עוטף מן פריכית כתומה כמו גזר ופלפית ופריכה בו זמנית. מדהים.
סטרופ ופל חלומי– 2 עיגולים דקיקים וטריים מאד של וופל מצפים עיגול מושלם של גלידה ואיפשהו בין לבין (קשה לומר כי הכל נחטף לפני ששמנו לב) נוטף לו קרמל מלוח נוזלי וסמיך בו זמנית. צדק מי שאמר "אין לי מילים לתאר את האושר הזה" (שגם מגיע בקופסאות פח ישנות ויפות).

2. ANTHROPOLOGIE–
לא רחוק משם (Regent St) נמצאת החנות היפה בעולם.
יש בה כל מה שאשה צריכה: בגדים, מחברות, רהיטים וכמובן- כלים למטבח.
עיצובים מטריפים, שילובים כיפים של צבעים, כל הצלחות הכי מיוחדות, מתלים לאבטיה, מעילים מגניבים..
זו החנות ללכת בה לאיבוד. זו החנות לקנות בה מתנה ליומולדת, ליום נישואין, לשבת או לחג.

3. LYLE'S–
כשהייתי בפאריז עם קרן אבישג ישבנו במסעדה מדהימה. אוכל פשוט פשוט אבל כזה שאני לא אשכח כל החיים, כזה שנותן השראה, כזה שאני מקנאה שלא אני חשבתי עליו. מי שהמליץ לנו על המסעדה הזאת היה מושיקו גמליאלי, השף של מסעדת המונא הירושלמית ובר51 התל אביבית.
כשהבנתי שאנחנו נוסעים ללונדון ישר כתבתי לו וביקשתי המלצות לארוחת ערב זהה לזו מפאריז. הוא כתב לי על ליילס כך "זה הכי חם שיש". הספיק לי כדי להזמין מקום.
המסעדה רחבה ומגניבה (שולנות וכסאות קצת כמו בבית ספר), מוארת וגם חשוכה, מטבח חצי פתוח ובעיקר- עונתית.
אני יכולה לספר לכם מה אכלנו (ואני גם אעשה את זה) אבל אין לי ספק שכשאתם תהיו שם אתם תקבלו מנות אחרות לגמרי.
מנות כמו ארטישוק ירושלמי מקורמל עם אגוזי מלך סופר טריים, ומעל ארטישוק ירושלמי נא פרוס דק דק וקליפות הדרים. או- החלק הכי טעים בפילה של הבורי, צלוי מושלם, עם זקן הנזיר מוקפץ ובוטרגה מגורדת. או- שומרים צלויים על בגט מרוח בשמן זית מדהים, תרד נוצץ וממרח כמון ושום. או הקינוח הכי טעים שאכלתי עד אז ומאז- זכוכית תותים עדינה, תותים קפואים בזמן, גלידה תות רכה וקרם פטיסייר ונילי ועמוק. בקיצור, הבנתם- חובה.

4. PRINCI–
ממש מתחת לבית גילינו מאפיה איטלקית כל כך טובה ומנחמת. כמה טובה? כל בוקר, לא משנה מה היה הלו"ז או הכיוון, היינו עוברים דרך המאפיה למאפה בריוש עם סלמון מעושן (בשביל הבנים) ומקלות זיתים אמאל'ה (בשביל הבנות).
בערב, כשהיינו מתלבטים מה לאכול תמיד רציתי לחזור למקום ההוא, כי ידעתי שבערב הם עושים אוכל אחר אבל התביישתי להגיד את זה כל ערב. ככל שהתקדם היום, הדלפקים במקום היו מתמלאים בכל טוב- פיצות יפייפיות, פוקאצ'ות, ואחר כך גם סוגים של פסטות, ולזניות ועוגות מגרות והכל כל כך תפוח צבעוני. ביום האחרון, הזמנו מקום במסעדה וליצור היתה אמורה להשאר עם הילדים. אני והיא ירדנו למטה רק לקנות לה פיצה לארוחת ערב. מפה לשם קניתי את כל הדלפק ושלחתי לאלון שיבטל את המסעדה כי אני מביאה ארוחת ערב הביתה.
זה היה ערב מדוייק, עם אוכל נפלא. אני לא אשכח את המאפיה ההיא. וברור שעוד אחזור.

5. SNOWFLAKE GELATO–
גלידריה נחמדה. אני לא אשקר, אכלנו שם רק דבר אחד, וגם הוא היה לא מאד טעים אבל מעיף: גלידה בטעם אבוקדו, בצבע של אבוקדו ובצורה של אבוקדו, בתוך קליפה עבה של אבוקדו, פלוס גלעין מגלישה אגוזית.
זה לא היה רק היה פוטוגני בטירוף, זה גם פתח לי את הצ'אקרות.
אז אני לא אומרת לך ללכת במיוחד, אבל אם אתם באזור, לגמרי שווה להכנס.

6. GAIL'S BAKERY–
באותו הרחוב של הגלידריה, ממש כמה מטרים משם, יש מאפיה טובה שמכינה חלות מרציפן מתוקות לשבת- קלועות על ארבע, שחומות ומבריקות, מפוצצות שקדים קלויים. ראיתי את החלה בויטרינה ונכנסתי בגללה, ואז מצאתי עצמי עומדת בתור עם עוד 10 לונדונים שיודעים מה טוב, ותוך כדי התור כל פעם פוזלת וגונבת עוד מאפה תרד וגבינות עם בצלים צלויים, ועוד עוגית חמאה מצופה שוקולד ומקושת בלבנדר טרי. כל מיני כאלה תמצאו שם. אם אתם כבר בגלידריה, לכו תציצו.

7. DISHOOM–
הייתי בהודו 3.5 חודשים ואכלתי רק מנה אחת- אלוגובי (תבשיל חריף של כרוביות ותפוחי אדמה).
מאז תמיד כששאלו אותי אמרתי שאני לא אוהבת אוכל הודי.
ואז פגשתי בדישום- מסעדה הודית מסורתית אבל גם מרעננת. הכל חריף, הכל ממלא את הפה, הגוף משתולל ואי אפשר להפסיק לאכול.
זה מתחיל עם צ'אי מדהים שמגיע עם סוג של לחם שטובלים בצ'אי והוא נמס לתוכו, ומאפים מעולים, ואורז מתובל כל כך הרבה ואמאלה.
תחנת חובה, תגיעו במיוחד.

8. POPPIE'S FISH AND CHIPS–
יש כל מיני פישים וצ'יפסים.
כמה קשה ליפול עם דג מטוגן?
ובאמת כמעט בכל מקום שאכלנו זה היה טוב.
אבל רק בפאפיס זה היה מושלם.
דג קוד מצופה פנקו עבה ושחום וקריספי ברמות גבוהות מאד, עם צי'פס מופלא.
יש להם כמה סניפים, בטוח תתקלו באחד, אל תוותרו על החוויה.

ובארי מוסר שאל תפספסו את הריזוטו פטריות בשוק בורו וגם את מוזיאון התחבורה.