בהתחלה אלון לא רצה להתחתן איתי.

כלומר, זה לא שהוא לא רצה,
הוא רצה,
פשוט לא עכשיו.
קודם נסיים את הלימודים,
אחר כך נמצא עבודה טובה,
ובכלל, אם רוצים להתחתן- חייבים לגור יחד איזו תקופה.

היינו בני 25.
הוא לא הבין מה הבעיה אצלי-
אם אנחנו אוהבים אחד את השני וטוב לנו מאד ביחד, אז מה כל כך דחוף להתחתן?
ואני לא הבנתי מה הבעיה אצלו-
אם אנחנו אוהבים אחד את השני וטוב לנו מאד ביחד, אז למה לא להתחתן כבר?

באמת היה לנו שקט ביחד,
באמת לשנינו היה ברור שזה זה,
ידענו שכך או כך יום אחד זה יקרה,
אבל לא ידענו מתי.

כל אחד היה נעול בעמדה שלו (יחד עם הוריו כמובן)
ומיום ליום זה הלך והכביד על הלב.

היינו נפרדים לרגע, ושוב חוזרים.
למחרת שוב נפרדים לרגע ושוב חוזרים.

ובכל פעם שהתפייסנו היה שם אוכל:
אני ידעתי יותר טוב מכולם, שכדי לפייס את אלון אני צריכה לשים חציל על האש.
הוא רק היה מריח את הריח וליבו היה נמס.
לא היה צריך יותר מזה,
ובכל זאת הייתי חותכת סלט קצוץ מתבלת בהרבה לימון,
ובכל זאת ירדתי לטלר להביא כיכר לחם עגבניות מיובשות
(למרות שאלון אהב יותר את האגוזים)
ובכל זאת הייתי מכינה טחינה, וממרח זיתים, ופותחת שמנת חמוצה ומפוררת פטה.

היינו יושבים לאכול והעולם לא יכול היה שלא להתפייס עם עצמו,
היה שקט לרגע, ואז נשימות עמוקות, ואז צחוק.
ואכלנו בנחת, והלב התמלא והתרחב,
וקבלנו עוד כמה ימים של שקט.
וככה, מחציל שרוף לחציל שרוף
(וממסעדה למסעדה, כשהיה תורו לפייס אותי)
גדלנו לנו בשקט.

בסוף התחתנו, אתם יודעים, כי זה מה שהיה צריך לקרות ממילא.
וסבלנות היא שם המשחק, וגם נחת.
וגם היום, 6 שנים אחרי זה ברור לי יותר מהכל:
אין פיוס בלי ארוחה,
(היום הוא כבר נרגע קצת מהחצילים השרופים)
ואלו תמיד הארוחות הכי טובות שלנו,
והן נמשכות שעות כי העולם עוצר עכשיו-
כי יש משהו באוכל שהוא משכיח, ומרכך, ומלטף את הנשמה-
וכשאוכלים לאט לאט ונותנים לזה זמן,
דברים קורים עוד לפני שקמים מהשולחן.

אז בתחילת השבוע היה לנו בוקר קצת מטושטש,
אלון יצא לעבודה ואני הכנתי בורקיטס.
היה לי ברור שאמלא אותם בחצילים שרופים
ושידכתי להם גבינת פרובטו שהיא כמו פטה עדינה ומתמסרת,
וגם צנוברים קלויים ושום.
עד שאלון חזר הביתה, שקוד הספיק לטרוף חצי מהכמות
והבנתי שהוא כנראה יצא על אבא שלו.

אבל אם אתם לא יצאתם על הצד שאוהב חצילים שרופים- ראו בהמשך מילוי של פירה תפו"א וכרישה מוקפצת. חלום.

המתכון פותח עבור פיראוס
"אוכל בסיגה סיגה"

מצרכים (כ-40 בורקיטס קטנים, קוטר 8)

לבצק (את המתכון לבצק המטורף קבלתי מקרן קדוש הגאון):
210 גרם חמאה רכה
400 גרם קמח תופח
200 מ"ל שמנת חמוצה
כפית שטוחה מלח
1 חלמון

למילוי חצילים שרופים:
1 חציל גדול
חצי חבילה גבינת פרובטו כבשים 5% של פיראוס
3 שיני שום
אופציונאלי: 50 גרם צנוברים קלויים או לא קלויים
מלח, פלפל

למילוי תפו"א וכרישה:
3 תפוחי אדמה בינוניים
1 כרישה
חצי חבילת גבינת פורבטו של פיראוס
מלח, פלפל

לציפוי:
שומשום
ביצה

אופן ההכנה:
מתחילים עם הבצק:
במיקסר עם וו גיטרה מכניסים את הכל חומרים ולשים 2-3 דקות עד לקבלת בצק אחיד.
עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעתיים לפחות.

אם הלכתם על מילוי החצילים אז:
שורפים את החציל על אש גלויה מכל הכיוונים
(כן, אפשר בתנור, אבל כך החציל לא יקבל את הטעמים של השריפה, אז כבר עדיף שתלכו על המילוי של תפוחי האדמה)
מצננים מעט, מקלפים בזהירות את הקליפה השחורה
(לא נורא, ואפילו טוב אם נשארו מעט שאריות מהקליפה השחורה, זה טעים)
מסננים את החציל היטב, סוחטים בידיים ועושים כל מה שצריך כדי שהחציל יפריש את כל הנוזלים שלו.
שמים את החציל בקערה,
מפוררים את גבינת הפרובטו, כותשים פנימה את השום, צנוברים, פלפל ומלח ומערבבים בעדינות כך שגושי הגבינה ישארו.

מילוי תפוחי האדמה הכרישה:
מחממים תנור על 250 מעלות.
מכניסים את תפוחי האדמה בשלמותם עד לריכוך.
מצננים, ומקלפים.
במקביל, קוצצים את הכרישה (רק החלק הלבן)
מחממים שמן זית במחבת ומוסיפים את הכרישה פנימה.
מתבלים במלח ופלפל, מערבבים היטב ומבשלים על אש קטנה עד לריכוך והזהבה (בערך 25 דקות)
מועכים את תפוחי האדמה לפירה ומוסיפים מחצית מכמות הכרישה.
מפוררים פנימה את הגבינה, מלח ופלפל ומערבבים בעדינות כך שגושי הגבינה ישארו.
את החצי הנותר מהכרישה נסתדר מעל הבורקיטס, במקום השומשום.

שלב הרידוד והמילוי:
מחממים תנור ל180 מעלות.
מוציאים את הבצק מהמקרר ומחלקים לשני חלקים שווים פחות או יותר.
עם חלק אחד נעבוד, ואת החלק השני נשמור במקרר עד שיגיע תורו.
מקמחים היטב את משטח האפיה את הבצק ומרדדים את הבצק דק לעובי חצי ס"מ בערך.
קורצים עיגולים, אני קרצתי בקוטר 8 ס"מ, אבל תרגישו חופשי להגדיל.
מורחים את העיגולים בשכבה דקה מאד של ביצה טרופה,
ועל כל עיגול מניחים כף מהמילוי שבחרתם.
סוגרים את העיגולים לחצי עיגול ומהדקים היטב היטב בקצוות-
בבקשה תשקיעו בשלב ההידוק, אחרת זה יפתח לכם באפיה.
מסדרים את הבורקייטס בתבנית, מורחים ביצה ושומשום ואופים כחצי שעה עד להשחמה יפה יפה.
אם בחרתם במילוי הכרישה- במקום שומשום פזרו מעל הבורקיטס את הכרישה שנותרה.